זהו נגמר
זהו נגמר.
כאילו מעולם לא היה כאן.
זהו - מילה שמכילה את הכל "זה -הוא"
והוא נגמר...
כמה מפחיד זה שיום אחד הכל יגמר.
ולא אהיה כאן יותר.
והנה גם הוא כבר לא כאן איתי,
ואת מגיעה לי בחולומות, מזכירה לי את שהייתי.
והנה הכרות חדשה,
בגיל בוגר,
במקצוע אחר, מקום שונה
וסטטוס מתחדש.
וכן שינוי זה דבר חיובי,
כך נהוג לומר
הכל לטובה
אז ממה אני חושש?
ואם יגמר גם לפתע?
אם פתאום לא יהיה יותר?
מה אבחר לחשוב?
לומר על כך?
היה שווה בכלל להתחיל?
ומי זה שקובע מתי נלך?
ולאן?
ומה אם כבר הלכנו ?
ואולי כל פעם אנחנו הולכים?
מה אם כל רגע הוא שינוי ?
מה אם כל רגע נגמר ואיננו עוד?
במה אבטח אם כך?
איפה הוודאות בחוסר הוודאות הזאת ?
זה מפחיד! .
ומה ישרה בי ביטחון?
על מי ומה אפשר לסמוך?
זה מפחיד!
אוקי, בוא רגע פחד נדבר .
מה בעצם אתה מבשר?
אתה מעוניין להגן עליי?
וואו מקסים מצדך ,
אבל בכל מקרה לא אצא בזה בחיים;)
אז תמשיך לדרבן אותי פחד לפעול ולחקור
ואני גם אשתמש בכוחו של ההומור
שיעזור לי רגע את האנרגיות לבחור
שאוכל לחיות כל עוד יש עוד אור!
